אני לא גמיש

לא לתרגל יוגה כי אתה לא גמיש, זה כמו לא לאכול כי את רעבה; כמו לא להתקלח כי אתה מלוכלך; זה כמו להישאר מובטלת כי אין לך כסף; כמו לא לטייל עם הכלבה כי היא תעשה בבית; כמו להמשיך לתת דוגמאות ולא להגיע לפואנטה.

תרגולי האטה היוגה עוזרים לנו להגמיש את הגוף. אנחנו לא עוזרים לגוף להגיע למשהו חדש – רק להיזכר במשהו ישן. אם תביטו על ילדים רכים וקטנטנים בפעילות, תבחינו שהם גמישים להפליא. הגפיים הקטנות שלהם הולכות בערך לכל כיוון, והם מאוד אוהבים לכרוע.

ככל שאנחנו מתבגרים, בתוך החברה המערבית שלנו, אנחנו מאבדים והולכים את הגמישות שלנו. אנחנו לא זזים מספיק, לא נותנים לגוף להגיע לטווח התנועה המלא שלו, יושבים על האסלה במקום לכרוע (פעולה מאוד בעייתית, אך על כך – בפעם אחרת). בו בזמן, אנחנו מאבדים את הגמישות המחשבתית והרגשית שלנו, כתוצאה מחיים מלאים בסבל, בניסיון לרצות, בטראומות ובחוסר יכולת להיות עצמנו. כל זה, כמובן, משתקף גם הוא אל הגוף.

כך, אנו מגיעים אל החיים הבוגרים שלנו סגורים – לא גמישים. אבל האם זה אומר שנידונו לחיים של סגירות וחוסר גמישות?

התשובה היא לא, ובהחלט לא. ראשית, מפני שלא נידונו לשום דבר – הבחירה היא בידינו תמיד. ושנית, מפני שאת מה שנסגר אפשר גם לפתוח.

דרך תרגולי האטה יוגה אפשר להגיע לפתיחה מרשימה של הגוף הלא גמיש, ולעשות זאת בלי כאב וללא מאמץ.

תרגול חוזר של האטה יוגה, שבו מתקיימים הרפיה גופנית ושחרור מתחים רגשיים וטראומות – כל אלה יחד עוזרים להחזיר לגוף את הגמישות והחיות שלו. הפתיחה יכולה לקרות בזכות תרגול מסודר ונשנה, והיא יכולה לקרות גם באחת, בהפתעה, בזכות כך שתגיעו בדיוק אל ההבנה הנכונה או אל התנוחה הנכונה.

הגוף שלנו לא נידון להיות קשיח ועצור, וגם אנחנו לא. בעזרת תרגול האטה יוגה, אפשר להשיב לו את החיות, הגמישות והחן, ולעשות לעצמנו טובה גדולה – באהבה גדולה.

זה לא אומר שבסופו של דבר בהכרח תשימו את הרגל מאחורי הראש, אבל תיווצר זרימה ופתיחות גדולים יותר, שיעזרו להניע אנרגיה בגוף.