במקום קוביות, תרגלו להיות.
"היי, רציתי לדעת תוך כמה זמן של תרגול יוגה יהיו לי קוביות בבטן".
שאלות מסוג זה צצות יותר ממה שאפשר לנחש. אנחנו חיים בעולם שבו הנראות שלנו חשובה מאין כמוה. הגוף הופך למין כרטיס ביקור שאנו מציגים לעולם, ולכן חשובה לנו מאוד הנראות – הרבה פעמים על חשבון הבריאות האמתית של הגוף פנימה.
יוגה לא באה לעצב את הגוף, אלא לשמור על בריאותו, כדי שתהיה ספינה איתנה שנושאת את התודעה הגבוהה שלנו במימד הפיזי.
אין איזו הוכחה שגוף אסוף וחטוב הוא הבריא. הרבה פעמים, השרירנים והמתאמנים חיים בשגרה שהיא בריאה רק לעיניים, ומתחת לפני השטח הורסים את הגוף בצורה שיטתית. מפעילים לחץ יתר על המפרקים, מותחים יתר על המידה את הרצועות, אוכלים מיני תחליפים ותוספים מלאים ברעל, לא ישנים מספיק, צורכים סמים ממריצים ועוד ועוד.
אומרים שהיוגים העתיקים היו מאוד חזקים – אך רזים וקטנים. שריריהם היו ארוכים ומעוצבים, ולא קצרים ודחוסים כמו שאופנתי היום. דווקא מבנה גוף מאוד שרירי ודחוס לרוב יהיה חסר ספייס, עם פראנה (אנרגיית חיים) בתדר נמוך מאוד.
זה לא שלא תמצאו היום מתרגלי יוגה בעלי מבנה גוף מאוד חטוב, אבל האם הם מתרגלים יוגה כתרגול רוחני, או שמא מתאמנים באימון כושר? שווה לבדוק.
רוצים "גוף יוגי"? תרגלו במודעות, בקלילות, בנועם, דאגו לנקות את הגוף מבפנים (קריות), ותטפלו בבריאותכם, הרבה יותר מדאגה לנראות שלכם. רוצים גוף שרירי וחטוב? עדיף לתרגל כושר. יש מספיק מאמני כושר שישמחו לעזור.