היי, אני אלינה

לא הגעתי ליוגה כי הייתי גמישה, רגועה, או אדם שיושב במדיטציה ומחייך. הגעתי אליה מהדלת האחורית - דרך חדר כושר, בתקופה שבה כל דבר בי היה מתוח.

הייתי מתאמנת בחדר כושר ברצינות גדולה, ובאותו זמן בדיוק נשבר בי משהו. משבר בשנות האוניברסיטה, התקפי חרדה שהופיעו משום מקום, וחיים שלאט לאט איבדו את הצבע. בשוואסנה - התרגול הזה ששוכבים בו בשקט ו"נחים" - הייתי מהאנשים שלא מסוגלים להיות בטוב. המיינד שלי חיפש כל הזמן את הבעיה הבאה.

היום אני יכולה לקרוא לזה בשם: הייתי בהישרדות. לא חייתי - שרדתי.

עשר שנים, אלפי תלמידים, ויוגה שקטה שמלמדת את המעבר

מאז עברו יותר מעשר שנים. לימדתי אלפי תלמידים ותלמידות, בסטודיו, בחברות היי-טק, בקהילות, בארץ וברחבי העולם. היה לי סטודיו מהמם בראש העין עם התלמידים הכי נפלאים שיש. עברתי מגוון הכשרות בתחומי שונים ביוגה - כמו פסיכויוגה, יוגה כתרפיה וראג'ה יוגה, ולמדתי לעומק את הנשימה ככלי טיפולי - לא כטריק להרגעה, אלא ככלי אמיתי לעבודה עם מערכת העצבים.

אבל אם תשאלו אותי מה אני באמת מלמדת, לא אגיד לכם "אסאנות" או "נשימות". אני מלמדת את המעבר הזה - מהישרדות לחיים. עברתי אותו בעצמי, ולכן אני לא מלמדת אותו מתוך תיאוריה. הכלים שעזרו לי - הנשימה, התנועה האיטית, המדיטציה - הם בדיוק מה שאני מעבירה הלאה.