"אנו מתרגלים תנוחות יוגה כדי למצוא את השקט, לשחרר את מה שאין בו עוד צורך, ולמצוא אושר עילאי יציב ומתמשך"

אני אלינה גרינשפון, והייתי מאוד אומללה פעם. לא ידעתי את זה בכלל, פשוט חשבתי שאלה החיים - לכעוס, לעבוד בעבודה שאני מתעבת, להרעיב את עצמי בשביל קוביות בבטן ולהיות ממורמרת. חשבתי שהעולם אכזרי, שהכל צריך להיות קשה, ושאושר זה ללוזרים או לאנשים שלקחו סמים קשים.

ואז... מצאתי את היוגה והכל השתנה.

​

גיליתי את היוגה במקרה בחדר הכושר, ועברתי איתה תהליכים עמוקים ביבשות שונות, למדתי קורס, ועוד אחד, וסדנה ועוד אחת, והתחלתי ללמד, והמשכתי, והגעתי למאות תלמידים - ואני עדיין לא בודהה.

​

אבל מה אני כן ?

 רגועה יותר, שמחה יותר, אסופה יותר, מאוזנת יותר. מערכות היחסים בחיי השתפרו, היכולת שלי להתאושש ממשברים השתפרה, ואני יותר בריאה משהייתי אי פעם (גדלתי עם שלל מחלות).

לתרגל יוגה לא מבטיח לנו הארה, אבל תרגול היוגה עוזר להשתחרר גם מהציפייה להארה.

הגישה שלי היא פשוטה: תרגול יציב, חזרתי, בלי כאב ובלי מאמץ, רק מתוך שחרור והרפייה, עם המון תשומת לב לבטיחות. ככה, לאט לאט, אפשר לשחרר את גורמי הסבל ולמצוא את האושר.

​